אודות

שמחה להכיר, שמי רינה, אני  רעייתו של סנדר  כבר מ 1971 ואמא לשלושה. אני וסנדר אישי מושבניקים ותיקים (ממקימי הישוב) במהלך כל שנות חיי הייתי חקלאית, נולדתי במושב חצב שבו חוויתי את כל מהלך ההקמה של ישוב חדש, הגעתי לגולן בעקבות אהבתי לבעלי האידיאליסט (שהגיע בעקבות פרסום של תנועת המושבים על הקמתו של ישוב חדש) וכך באפריל 1971 הגענו למושב שבפיק (היום קיבוץ אפיק) עוד בטרם הקמתו של ישוב הקבע.

גרנו במבנים נטושים של הסורים, היינו אידיאליסטים של ממש, הגענו לאין כלום. חיינו חיי קומונה, עבדנו  בסיקול אבנים, בגידולי שדה בבקר, במטבח ועוד. חווינו חוויות בטעם של פעם, שהיום נראות כמו חלום רחוק או סיפור אגדה. בינואר 1972 נפלה החלטה לעבור לישוב הקבע שהוקם וזאת על אף שטרם סיימו את הקמתו ושם מצאנו עצמנו ללא כבישים, ללא חימום, עם חשמל שסופק מגנרטור, ללא טלפונים  אבל עם הרבה שמחת חיים, שמחת העבודה והיצירה שעזרו לנו לגבור על כל המכשולים הרבים שהיו בדרך. ..והיום? יש לנו ישוב לתפארת. סיפוק אמיתי!

את מתחם הבקתות שלי הקמתי אחרי שפרשתי מקריירת ארוכת שנים בתחומי חוגים, תרבות, פרויקטים מיוחדים וניהול אירועים. עבודה שמאוד מאוד אהבתי ונהניתי בה מכל רגע (מן היצירה, מהרעיונות, ובמיוחד מהמפגשים עם ילדים הורים ומבוגרים ) וכשפרשתי החלטתי על הגשמת חלום ויצאתי בגיל 56(!)לטיול תרמילאים של חצי שנה בדרום אמריקה, במהלכו התגבשה בי ההחלטה להגשים חלום נוסף ולהקים עסק משלי -בקתות רינה ברמה. אל הקמתן של הבקתות הכנסתי את כל הלב והנשמה, כאשר בכל החלטה שקבלתי עברה בראשי המחשבה: מה אני הייתי שמחה למצוא, לקבל ולחוות? אם הייתי מגיעה לביקור בצימרים שלי.

וכן, מבחינתי מתחם הבקתות שלי הוא הרבה יותר מעוד אפיק פרנסה.

הוא דרך להכיר אנשים ונשים מן הארץ ומהעולם, לארח, לספר (לכל מי שמעוניין בכך)על ארץ הגולן שאני כל כך אוהבת, להמליץ על טיול כזה או אחר, על ביקור במעיין צונן, על קטיף, על טעימות או "סתם" על תצפית מרהיבה אל מול שקיעה מענגת. אשמח להכיר גם אותך!